דיטוקס דיגיטלי בחיי היומיום: איך להוריד את המסך ולהחזיר לעצמכם את הזמן
לא צריך לזרוק את הסמארטפון כדי לחיות לאט יותר. צעדים קטנים ומעשיים שיעזרו לכם לצמצם את זמן המסך.
הטלפון הוא הדבר הראשון שרבים מאיתנו רואים בבוקר והאחרון שאנחנו מניחים בלילה. בין לבין, אנחנו בודקים אותו עשרות ולפעמים מאות פעמים ביום: הודעות, קבוצות, חדשות, רשתות חברתיות, מיילים מהעבודה. בישראל, מדינה של מבזקים, קבוצות ווטסאפ משפחתיות ועדכונים בלתי פוסקים, התחושה של חיבור תמידי חזקה במיוחד. לא פלא שיותר ויותר אנשים מדברים על דיטוקס דיגיטלי ועל חיים בקצב איטי יותר. החדשות הטובות הן שלא צריך לנסוע לבקתה מבודדת בהרים כדי להתנתק. אפשר להתחיל בשינויים קטנים בתוך השגרה.
למה בכלל להתנתק
השימוש הבלתי פוסק במסכים משפיע על הרבה תחומים בחיים. רבים מדווחים על קושי להתרכז לאורך זמן, על תחושת עייפות מתמדת ועל שינה פחות איכותית, במיוחד כשהטלפון נמצא ליד המיטה. הגלילה האינסופית יוצרת תחושה של עיסוק, אבל לעיתים קרובות משאירה אותנו מותשים ולא מסופקים.
בנוסף, הזמן שהולך למסך בא על חשבון דברים אחרים: שיחה עם בני הזוג, משחק עם הילדים, קריאה, תנועה, או פשוט רגע של שקט. דיטוקס דיגיטלי אינו מלחמה בטכנולוגיה, אלא ניסיון להחזיר לעצמנו את השליטה על הזמן ועל תשומת הלב.
חשוב לומר שהמטרה אינה להפוך לנזירים. הטלפון הוא כלי עבודה, אמצעי תקשורת עם המשפחה ומקור מידע חשוב, במיוחד בתקופות מתוחות. הכוונה היא להשתמש בו באופן מודע, ולא לתת לו להשתמש בנו.
להתחיל במודעות: כמה זמן אתם באמת על המסך
רוב הטלפונים החכמים כוללים כלי שמראה כמה זמן ביליתם על המסך בכל יום ובאילו אפליקציות. כדאי להציץ בנתונים האלה במשך שבוע בלי לשנות דבר, רק כדי לקבל תמונה. רבים מופתעים לגלות שמדובר בכמה שעות ביום, ושחלק גדול מהן הולך לאפליקציה אחת או שתיים.
אחרי שמזהים את הדפוס, קל יותר להציב מטרה ריאלית. במקום להחליט על הפסקה מוחלטת, אפשר להחליט לצמצם את הזמן באפליקציה מסוימת בחצי, או לא לגעת בטלפון בשעה הראשונה אחרי היקיצה.
כדאי גם לשים לב לרגעים שבהם אתם מושיטים יד לטלפון באופן אוטומטי: בתור בסופר, ברמזור, בהפסקה קצרה בעבודה, ברגע של שעמום או של לחץ. הזיהוי של הטריגרים האלה הוא הצעד הראשון לשינוי ההרגל.
לנקות את הטלפון מהסחות דעת
אחד הצעדים האפקטיביים ביותר הוא לכבות התראות שאינן הכרחיות. אין צורך לקבל התראה על כל לייק, כל מבצע וכל עדכון של אפליקציה. השאירו התראות רק מאנשים ומשירותים שבאמת חשובים, ותגלו כמה פחות פעמים הטלפון קורא לכם.
צעד נוסף הוא לסדר מחדש את מסך הבית. אפליקציות שגוזלות זמן רב, כמו רשתות חברתיות ומשחקים, אפשר להעביר לתיקייה במסך השני או השלישי, כך שהגישה אליהן תדרוש מאמץ קטן. לפעמים השנייה הנוספת הזו מספיקה כדי לעצור ולשאול אם אנחנו באמת רוצים להיכנס.
בקבוצות ווטסאפ רבות כדאי להפעיל השתקה ולבדוק אותן בזמנים קבועים. קבוצת ההורים של הכיתה, קבוצת הבניין וקבוצת החברים מהצבא לא צריכות להקפיץ אתכם באמצע ארוחת ערב.
אזורים וזמנים נקיים ממסכים
דרך פשוטה לשלב התנתקות בחיים היא להגדיר אזורים וזמנים שבהם אין מסכים. הנה כמה רעיונות שעובדים למשפחות רבות:
- ארוחות משותפות בלי טלפונים על השולחן
- חדר השינה כאזור נקי ממסכים, עם שעון מעורר רגיל במקום הטלפון
- שעה לפני השינה בלי מסכים, עם ספר, מוזיקה או שיחה
- בוקר שמתחיל בקפה ובשקט לפני שפותחים את ההודעות
- טיול שבועי בטבע או בפארק שבו הטלפון נשאר בכיס
בישראל, לחלק מהאנשים יש ניסיון מובנה בהתנתקות הודות לשבת. גם מי שאינו שומר שבת יכול לאמץ את הרעיון של יום אחד בשבוע, או כמה שעות בו, שבהן מתנתקים ומתמקדים במשפחה, בחברים ובמנוחה.
למלא את הזמן שהתפנה
אחת הסיבות שהדיטוקס נכשל היא שהזמן שהתפנה נשאר ריק, והיד חוזרת לטלפון מתוך הרגל. לכן כדאי לתכנן מראש במה למלא אותו. תחביב ישן שנזנח, ספר שמחכה על המדף, הליכה ערבית בשכונה, בישול עם הילדים או מפגש עם חבר.
גם פעילויות קטנות מאוד עוזרות. במקום לגלול בזמן ההמתנה לאוטובוס, אפשר להסתכל סביב, להקשיב לפודקאסט שנבחר מראש או פשוט לנשום. בהתחלה זה ירגיש מוזר, אפילו משעמם, אבל עם הזמן רבים מגלים שהרגעים האלה של שקט מרעננים יותר מכל גלילה.
תחביבים שמערבים את הידיים, כמו גינון, ציור, סריגה או נגרות, מצוינים במיוחד כי קשה לעסוק בהם עם טלפון ביד. גם ספורט קבוצתי או חוג שבועי יוצרים מסגרת קבועה שבה המסך נשאר בצד.
דיטוקס עם ילדים ובני נוער
ילדים לומדים בעיקר מדוגמה. אם ההורים כל הזמן על הטלפון, קשה לצפות מהילדים לנהוג אחרת. לכן כדאי לשתף את כל המשפחה בתהליך, להגדיר כללים משותפים ולהקפיד עליהם גם כמבוגרים.
עם בני נוער, ההסבר חשוב יותר מהאיסור. שיחה על האופן שבו אפליקציות מתוכננות למשוך תשומת לב, ועל ההשפעה של שימוש מוגזם על השינה ועל מצב הרוח, יכולה להוביל לשיתוף פעולה. אפשר לקבוע יחד זמנים ללא מסכים ולמצוא פעילויות משותפות שכיף לעשות בלעדיהם. אם השימוש במסכים פוגע באופן משמעותי בתפקוד, בשינה או במצב הרוח של הילד, כדאי להתייעץ עם יועצת בית הספר או עם איש מקצוע.
דיטוקס דיגיטלי אינו פרויקט חד פעמי אלא שינוי הרגלים הדרגתי. מתחילים במודעות, מכבים התראות מיותרות, מגדירים זמנים ואזורים נקיים ממסכים וממלאים את הזמן שהתפנה בדברים שמשמחים באמת. אין צורך בשלמות, וגם שעה אחת ביום של חיים בלי מסך יכולה לעשות הבדל גדול באיכות החיים.